הסכם ממון וצוואה הם שני מסמכים משפטיים שונים זה מזה, המעוגנים בחוקים שונים ומתייחסים למצבים שונים בתכלית. האחד – נחוץ למקרה של פרידה בין בני הזוג בעודם בחיים, והשני – למקרה שבו אחד מבני הזוג נפטר בעודו בזוגיות.
לכן, כדי למנוע סכסוכים ומחלוקות וכדי להבטיח את הרכוש שצבר כל אחד מבני הזוג ואת זהות מי שיקבל אותו בכל מקרה, מומלץ לבני זוג לערוך במקביל הן צוואה והן הסכם ממון.
מה ההבדל בין הסכם ממון לצוואה?
הסכם ממון הוא מסמך משפטי המסדיר את רכושם של בני הזוג בעודם בחיים – כלומר למקרה של פקיעת הקשר הזוגי בחייהם של הצדדים. צוואה היא מסמך משפטי המסדיר את חלוקת רכושו של אדם לאחר פטירתו. מאחר שאיש אינו יודע אם הקשר הזוגי שלו יפקע ומתי ילך לעולמו, קיימת חשיבות לעריכת שני המסמכים בד בבד.
חוק יחסי ממון מסדיר את חלוקת נכסי בני הזוג למקרה של פקיעת החיים המשותפים. אם אדם אינו עורך הסכם ממון, בן/בת הזוג עשויים להיות זכאים לחלק מרכושו. חוק הירושה קובע את חלוקת רכושו של אדם במקרה של פטירה. אם לא נערכה צוואה, יתחלק הרכוש בהתאם לקבוע בחוק – כאשר בן/בת הזוג יורשים מחצית העיזבון, את כלי הרכב, ואף את דירת המגורים שבה התגוררו.
דוגמאות
נניח שאדם ערך צוואה ובה "נישל" את בת הזוג מעיזבונו. במקרה של פטירה, בת הזוג תוכל לטעון כי מכוח חוק הירושה אולי לא מגיע לה דבר, אולם מכוח חוק יחסי ממון – מחצית מהרכוש שייכת לה, ואת המחצית שלו יירשו המוטבים בצוואה. מכיוון שלא ערך הסכם ממון התומך ברצונו – שילדיו ייהנו מכל עיזבונו – ילדיו עלולים להפסיד חלק גדול מהירושה.
לחלופין: זוג ערך הסכם ממון להפרדה רכושית מלאה, כך שבמקרה של פרידה בחיים בן/בת הזוג לא יקבלו דבר. נפטר אחד מבני הזוג בעודו בזוגיות ולא ערך צוואה – בן/בת הזוג שנותרו בחיים יוכלו לטעון כי הם זכאים לרשת מכוח חוק הירושה כבני זוג, מאחר שהיו יחד במועד הפטירה ולא נפרדו.
קיימת חשיבות רבה לעריכת שני הכלים המשפטיים – הסכם יחסי ממון וצוואה – במיוחד לאנשים המצויים בפרק ב' של חייהם, ולזוגות שמטרתם הפרדה רכושית, על מנת להבטיח את רכוש כל אחד מהצדדים בכל נסיבה מנסיבות החיים.
המשרד מעניק גם שירות של אימות נוטריוני להסכם ממון. קראו גם: סוגי הצוואות.